אוטיזם

אוטיזם היא אחת מלקויות ההתפתחות הנפוצות ביותר – ההערכות הן כי בימינו אחת מכל מאה לידות היא של ילד אוטיסט – והיא מתאפיינת בקשת רחבה של סימפטומים (שלא כולם קיימים אצל כל מי שאובחנו כאוטיסטים). בין הסימפטומים הרווחים ביותר ניתן לציין הפרעות בדיבור ותקשורת לקויה באופן כללי, קושי ניכר בהבעת רגשות וביצירת אינטראקציות בינאישיות, בעיות ויסות חושי שונות, קואורדינציה לקויה וקושי להתמודד עם שינויים ודברים חדשים.

הגורם העיקרי ללקות ההתפתחותית הוא תורשה, אם כי עדיין לא זוהו הגנים האחראים לכך ועל כן לא ניתן לאבחן אותה באמצעות בדיקות גנטיות במהלך הריון (כפי שניתן לאבחן לקויות ומחלות אחרות דוגמת תסמונת ה-X השביר או סיסטיק פיברוזיס). כמו כן גם אין תרופה לאוטיזם או טיפול המאיין את הסימפטומים, והשיטות השונות שפותחו מתמקדות בשיפור איכות החיים של אותם ילדים עם צרכים מיוחדים, בשילובם בחברה, בהפיכת ההתמודדות עם הסימפטומים לקלה יותר ובהבאת עצמאות רבה ככל האפשר לחייהם. גם מבוגרים אוטיסטים זוכים לסיוע מצד גופים שונים על-מנת שיוכלו להשתלב בחברה ולתפקד באופן עצמאי ככל האפשר.

אבחון

כשתינוק חדש מצטרף למשפחה, ברוב המקרים ההורים עוקבים בדריכות אחרי כל ניואנס וכל פיפס בהתפתחותו הפיזית והקוגניטיבית של העולל. למרות זאת, לא קל לאבחן אוטיזם, שכן באופן כללי כל ילד מתפתח בקצב שונה – לשני ילדים בני אותו גיל עשוי להיות אוצר מילים שונה לחלוטין (בכל גן ילדים סטנדרטי תמצאו בני שנתיים וחצי שמפטפטים באופן שוטף לצד בני אותו גיל שהוגים הברות לא ברורות), ובנוסף מידת הרצון לייצר אינטראקציות חברתיות משתנה מילד לילד כך שלא רק ילדים אוטיסטים נמנעים מכך אלא גם פעוטות שהם יותר מופנמים באופיים.

אבל גם כשישנם סימנים המצביעים על סיכון לאוטיזם, וכשהסביבה כבר מתחילה לרמוז להורים כי התפתחות יקירם מעוררת דאגה, לא תמיד להורים קל להישיר מבט אל המציאות ולפעול. הורות באופן כללי היא מלאכה מורכבת וסבוכה, ועל אחת כמה וכמה הורות לילדים עם צרכים מיוחדים, כך שבמקרים רבים הורים מעדיפים להאמין כי מדובר בילד שפשוט לא אוהב לדבר מאשר לפנות לאבחון מקצועי.

גם כשכבר פונים לאבחון, אגב, לא קל לאבחן באופן ודאי את הלקות ההתפתחותית. באירופה ובארה”ב נהוג לקבוע כי ילד הוא אוטיסט רק אחרי גיל 3, ואילו בארץ מאובחנים ילדים כבר בגיל שנתיים ומופנים בהתאם למסגרות ייחודיות ולטיפול משלב. העלייה הניכרת במספרם של הילדים בעלי לקות התפתחותית זו בשנים האחרונות הובילה לתשומת לב יתרה לנושא ולשורה של מחקרים חדשים, ולאפשרות לאבחן ילדים עם צרכים מיוחדים כבר בשנת חייהם הראשונה ובכך להעניק להם את הסיוע הכל כך נחוץ בשלב מוקדם יותר – דבר שעשוי לשפר משמעותית את איכות חייהם.

גישות טיפוליות שונות

אוטיזם, כאמור, אינו מחלה אלא לקות התפתחותית שעשויה להיות קלה או חמורה (ההגדרות המקובלות למצבים השונים על פני הקשת האוטיסטית הן תפקוד נמוך, כשהלקות ההתפתחותית חמורה במיוחד, ותפקוד גבוה, כשמדובר בנוכחות מתונה של הסימפטומים השונים), ובהתאם אין תרופה לכך אלא רק שיטות שונות שמטרתן שיפור התפקוד ושילוב הילדים בחברה.

בין השיטות ניתן לציין את ABA, שמבוססת על הגישה ההתנהגותית. שיטה זו מקנה לילד התנהגויות רצויות ומנסה לאיין התנהגויות לא נאותות – באמצעות פירוק כל דפוס התנהגות לצעדים קטנים ומתן תשומת לב מלאה לכל אחד ואחד מהם. שיטות אחרות הן גרינשפאן ו- TEACHH, המבוססות על יצירת אינטראקציות חיוביות בין הילד לבין סביבתו הקרובה ובפרט הוריו, ובמקרים רבים נהוגה גם תראפיה בעיסוק, באמנות, באמצעות בעלי חיים או במוזיקה.

מאת ד”ר תמי זיטלני – מעניקה הדרכת הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

?